סיפור ילדות

סבי נולד בשנת 1943 בשרונה.

הוא נולד לאבא אריה,אשר היה חלוץ ואמא שושנה שעבדה כתופרת.
מצבם הכלכלי היה די רע בגלל שאריה עבד כחלוץ והיה ממקימי המושבה שרונה בגליל התחתון ולשושנה לא תמיד היתה עבודה.
הם גרו בצריף קטן שלא היו בו שירותים ומקלחת אלא שני חדרים. כאשר היו צריכים להשתמש בשירותים, היו הולכים לפרדס ושם היה בור באדמה עם מכסה עליו שנקרא אסלה, כאשר היו צריכים ללכת לשירותים בלילה, השתמשו בסיר שנקרא סיר לילה. בקיץ היו מתקלחים במקלחת הקרה בפרדס ובחורף הקר חיממו מים על הגז והיו מתרחצים ב"סלון" הבית. כעבור שנה התפנה מגרש לא רחוק מהפרדס שבו גרו והם החליטו לרכוש אותו ולבנות בו בית.

בהתחלה לא היה להם כסף לבנות אלא רק להניח יסודות. בשביל להמשיך לבנות הם שתלו תרד במגרש והקימו לול קטן ומכרו תרד, ביצים ותרנגולות.

לקח הרבה זמן עד שהשיגו מספיק כסף להמשיך את הבנייה, אבל את הכסף הם השיגו מהיות אריה מורה.אריה הוכשר להיות מורה עברי עוד בגרמניה לפני שעלה לארץ . שושנה ראתה מודעה בעיתון  שמחפשים מורה לבית הספר בכפר מל"ל, אריה היסס וחשב מעט אך לבסוף פנה אל המודעה בעיתון ואכן התקבל באותו בית ספר בכפר מל"ל למד גם סבי שלום וכל מה שעשה הגיע בין רגע לאביו אשר ישב בחדר המורים בעודו שותה כוס תה.

לבר המצווה של סבי שאלו אותו מה הוא רוצה, הוא אמר שהוא בסך הכול רוצה דלת הזזה מכיוון שישן בסלון.

לסבא שלום יש אחות ואח צעירים ממנו.

לאחותו הקטנה קוראים גילה אבל כינוייה היא גילי ולאחיו הקטן קוראים ירוחם אבל כינויו הוא ירל'ה.

View מסלול חייו של סבא שלום in a larger map

גיל 15

סבי למד בבית ספר תיכון על שם אליעזר שיין אשר נמצא בפתח תקווה. את שעות אחר הצהריים סבי העביר בעבודה, למשל היה מלמד שיעורים פרטיים ילד אחד שעה וילד אחד שעתיים. פעמיים בשבוע סבי היה מדריך ב"נוער העובד", אז היה מתכנן את הפעולות ולפעמים היה עוזר במשק הבית בעבודות כמו להאכיל ולטפל בתרנגולות ועוד...

שירותו הצבאי

סבי בצנחנים

סבי מספר: "כאשר התגייסתי לצה"ל התגייסתי לנח"ל, השירות בנח"ל היה מורכב מארבע יחידות. הראשונה- שישה חודשים של"ת מוקדם בקיבוץ כפר רופין (של"ת- שירות ללא תשלום), השנייה- טירונות במחנה 80 שהיה בסמוך לפרדס חנה, השלישית- שנה וחצי בנוער העובד מדריך ומרכז קן חל"ת (חופשה ללא תשלום) בראשון לציון, הרביעית -  חצי שנה בגדוד 50 שנמצא בסמוך לרחובות. יחידת צנחנים". כאשר סבי היה בן 24 פרצה מלחמת ששת הימים, סבי לא שירת בקבע אך שירת במילואים. עם פרוץ המלחמה סבי התגייס לצנחנים אך עוד לפני שגויס גילה שאשתו בהריון. המלחמה פרצה בחמישה  ביוני 1967 והסתיימה בעשרה ביוני. סבי גויס כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. סבי מספר: "הציבו אותנו ליד שדה התעופה הצבאי (מכיוון שהיה צנחן   ש.ו) ושם חיכינו במשך שבועיים והכינו אותנו לצניחה במצרים ואז נודע כי הירדנים התחילו במלחמה בירושלים. הורידו מעלינו את המצנחים, העלו אותנו על אוטובוסים והעבירו אותנו לירושלים, הגענו לירושלים בלילה ולפנות בוקר הפלוגה נכנסה ונלחמה בגבעת התחמושת. אני נפצעתי בראש הגבעה מרסיסים שחדרו  לי לריאות והעבירו אותי לבית החולים הדסה בירושלים שם ניתחו אותי ושחררו אותי מהצבא, עקב הפציעה איבדתי שתי אונות וכיום אני נחשב לנכה צה"ל". לפני פרוץ המלחמה ואחריה סבי שימש כמורה. בגיל 21 סבי התחתן עם סבתי בקיבוץ האון, אחרי המלחמה סבי קודם לתפקיד מנהל המרכז הפדגוגי אבל עדיין שימש כמורה בבית הספר הדר. סבי שימש כמורה שבע שנים. לאחר שעזב את מקצוע ההוראה עבר לעבוד רק במרכז הפדגוגי בתור מנהל. סבי ניהל את המרכז הפדגוגי כ 32 שנים עד גיל 56, בגיל 56 סבי יצא לפנסיה מוקדמת. מכיוון שסבי אהב לטייל בארץ ובעולם הוא היה בנוסף מדריך טיולים בחו"ל, את הטיולים טייל רק בחופש הגדול במשך 20 שנים.

משפחה



סבי עם נכדתו השניה בשנת 1996



סבי כיום



סבי מספר על המשפחה: בשנת 1995 כאשר הייתי בן 52 נולד לי נכדי הבכור, בשנת 1996  נולדה נכדתי השנייה, בשנת 1998 נולדה נכדתי השלישית וכך הלאה. וכיום אני סב מאושר עם עשרה נכדים, שלושה ילדים ואישה אוהבת שלה אני נשוי כ 46 שנים.

סבי וסבתי בטיול ברמת הנדיב

סיפור חיים